במדבר, פרק כ״ז, פסוק י״ח

ה' מצווה על משה לפייס ולשכנע את יהושע לקבל את ההנהגה, כפי שנרמז במילים קַח־לְךָ, תוך בחירה בתלמיד קרוב המשמש לו כבן רוחני ומהווה נחמה על כך שבניו לא ירשו את מקומו. יהושע נבחר משום שהוא אִישׁ אֲשֶׁר־רוּחַ בּוֹ, מנהיג בעל חכמה ועצמאות מחשבתית, ובעיקר אדם סובלני המסוגל להבין ולהכיל את הדעות והאופי השונים של כל פרט בעם. הציווי וְסָמַכְתָּ אֶת־יָדְךָ עָלָיו נועד להעביר ליהושע את סמכות ההנהגה באופן פומבי ולהעניק לו רשות להורות הלכה עוד בחיי משה כדי לבסס את מעמדו. פעולה זו משפיעה על יהושע שפע רוחני, ואף שמשה נצטווה לסמוך יד אחת, הוא בחר בהמשך לסמוך עליו את שתי ידיו מתוך שמחה ועין יפה, כדי לבסס את הנהגתו המדינית והרוחנית ללא פשרות.