במדבר, פרק ד׳, פסוק כ״ג

טווח הגילים של הלויים הכשירים נקבע מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה עַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה, שכן בשנים אלו האדם נמצא בשיא בשלותו הגופנית והמידותית, בטרם תחל היחלשות פיזית המקשה על נשיאת משאות. ההוראה תִּפְקֹד אוֹתָם אינה ספירה מספרית בלבד, אלא דרישה למנות ולהציב כל עובד בתפקידו הייעודי. קבוצה זו כוללת את כָּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא, כלומר אנשים המתאגדים יחד למען חובה ציבורית משותפת, כאשר כפילות המילים מצביעה על מעמדם המנהיגותי של בני גרשון או על כך שחלקי המשכן שהם נושאים נחשבים בעצמם לצבא הקודש. ייעודם הוא לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד, תפקיד המקיף את כלל צורכי המשכן כגון הקמה, נשיאה, שמירה ושירה. השימוש במילה עבודה מדגיש כי בניגוד לאחרים, בני גרשון עסקו בתחזוקה ובתיקון של חלקי משכן קיימים.