במדבר, פרק ד׳, פסוק י״ט

המפגש עם הכלים המקודשים מעניק ברכה אך טומן בחובו סכנה קיומית, ולכן נדרשת זהירות בְּגִשְׁתָּם אֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, כלומר בהתקרבותם אל הקודש. הציווי וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם דורש מהכוהנים לכסות את הכלים מראש, כדי שהלוויים יזכו לחיים וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ מעונש בידי שמיים עקב התנהלות רשלנית. כדי למנוע תחרות מסוכנת מתוך התלהבות, אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ במקומו, הצבה פיזית שגם מנעה מהם להסיר את הכיסויים מתוך סקרנות. כל לוי בוגר מונה בקפידה עַל עֲבֹדָתוֹ, שהיא הטיפול בכלים או בארון הברית, וְאֶל מַשָּׂאוֹ, כלומר נשיאת שאר הכלים על הכתף או נשיאת קולו בשירת הקודש.