במדבר, פרק ד׳, פסוק ל״א

נשיאת החלקים הכבדים המהווים את שלד המבנה, שהם קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן וּבְרִיחָיו וְעַמּוּדָיו וַאֲדָנָיו, דרשה ארגון מדויק. הקביעה וְזֹאת מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם מלמדת על סדר מוקפד וקבוע מראש, שבו לכל אדם היה חלק מוגדר שעליו לשאת. אף על פי כן, התורה מוסיפה את המילים לְכָל עֲבֹדָתָם כדי להבחין בין פעולת המשא לבין העבודה עצמה. מכיוון שרוב נשיאת החלקים הכבדים בדרך נעשתה על גבי עגלות, עיקר המאמץ והעבודה לא היו במשא הפיזי, אלא במלאכת הפירוק וההקמה של המשכן.