במדבר, פרק ד׳, פסוק כ״ז

מערך הלוגיסטיקה של המשכן התנהל בסדר מופתי, כאשר הלוויים היו כפופים לחלוטין להנהגת הכהנים. ההוראה לפעול עַל־פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו קובעת כי הכהנים היו הסמכות העליונה שחילקה את התפקידים הקבועים, בעוד איתמר הכהן הופקד על הניהול השוטף בשטח. עבודת הלוויים נחלקה לשניים: לְכׇל־מַשָּׂאָם בעת המסע, וּלְכֹל עֲבֹדָתָם בזמן חניית המחנה. הציווי וּפְקַדְתֶּם עֲלֵהֶם בְּמִשְׁמֶרֶת אֵת כׇּל־מַשָּׂאָם יצר מערכת של רישום ומעקב מדויק, בה נדרשו הלוויים למסור דין וחשבון על הפריטים הגלויים שנשאו. כך הפכה עבודת הכפיים שלהם למשימה רוחנית של שומרים הפועלים מתוך אחריות ותודעה של משמרת קודש.