במדבר, פרק ד׳, פסוק מ״ז

הלויים הנמצאים בשיא כוחם הפיזי והרוחני, מבן שלושים שנה ומעלה ועד בן חמישים שנה, ממונים על התפקידים המקודשים באהל מועד. תפקידיהם נחלקים לשניים, כאשר עבודת עבודה מתארת את הסיוע המעשי לכוהנים בהכנת הקורבנות ובהקמת המשכן, או לחלופין את שירת הלויים המלווה את הקורבנות כדי לרומם את הנפש ולהוסיף שמחה לעבודת ה'. החלק השני, ועבודת משא, מתייחס לנשיאת כלי הקודש וקרשי המשכן על הכתפיים או להעמסתם על עגלות. עם בניית מקדש הקבע וסיום נדודי המשכן, התפרש משא זה כנשיאת קול הממשיכה את עבודת השירה והזמרה.