במדבר, פרק ד׳, פסוק כ״ח

תפקידם של בני גרשון מוגדר באופן בלעדי, והמילים זֹאת עֲבֹדַת באות להדגיש כי לבני משפחות קהת ומררי אסור להתערב במלאכתם. כל אחד מבני המשפחה קיבל מינוי קבוע לנשיאת חפץ ספציפי, אך הפעילות כולה התבצעה תחת פיקוחו הישיר של איתמר, בנו השני של אהרן. הקביעה כי וּמִשְׁמַרְתָּם בְּיַד אִיתָמָר מלמדת שהוא היה אחראי למסור להם את המשא, לוודא כראש השמירה שכל חפץ מונח במקומו, ולהשגיח על עבודתם. מינוי זה מסמל שלב קבוע בעבודת המשכן, שבו ההשגחה השוטפת עברה לידיו של איתמר בלבד, לאחר שההנחיה הראשונית נעשתה על ידי אהרן ובניו יחד.