יצא לכם פעם להשתתף במשימה גדולה יחד עם עוד חברים, כשכל אחד קיבל תפקיד משלו? מה היה קורה אם פתאום כולם היו מנסים לעשות את התפקיד של האחרים? כנראה שהיה נוצר בלגן גדול. בדיוק בגלל זה, כשהתורה מתארת את חלוקת התפקידים של משפחת גרשון באוהל מועד, היא משתמשת במילים זֹאת עֲבֹדַת. המילים האלה באות ללמד אותנו שזו הייתה העבודה הבלעדית שלהם. למשפחות האחרות היה אסור בהחלט לגעת בחפצים של בני גרשון או להתערב להם בתפקיד.
אבל גם כשלכל אחד יש תפקיד קבוע, צריך מישהו שינהל את הכול ויוודא שהעבודה נעשית כמו שצריך. לכן נאמר וּמִשְׁמַרְתָּם בְּיַד אִיתָמָר. איתמר, בנו של אהרן הכהן, היה המפקד הישיר של בני גרשון. הוא זה שמסר להם לידיים את המשאות שהם היו צריכים לשאת, בדק שכל חפץ מונח בדיוק במקום הראוי לו, והשגיח עליהם כדי לוודא שהם עושים את מלאכתם בנאמנות. למרות שבהתחלה אהרן הכהן ובניו הדריכו אותם יחד, מאותו שלב ואילך, איתמר נבחר להיות המפקח הקבוע והיחיד שלהם.