תכונות הנפש משפיעות על גורלו של האדם במגמה הפוכה מהמצופה, כאשר גאווה מובילה למפלה ואילו שפלות רוח סוללת את הדרך לגדולה. לִפְנֵי־שֶׁבֶר יִגְבַּהּ לֶב־אִישׁ, משום שהגאווה נובעת מסכלות ומחוסר הכרה בגדולת ה', והיא הסיבה הישירה לעונש ולמפלה. לעיתים ההשגחה אף מאפשרת לאדם להתגאות במכוון כדי להעצים את כאבו כאשר יבוא השֶׁבֶר. לעומת זאת, וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה, שכן הכרה במיעוט ערכו של האדם מול בוראו היא ההכנה לזכייה בכָבוֹד האמיתי. דרכו של ה' היא להגביה את השפלים, ואף בטבע האנושי הכבוד רודף דווקא אחר מי שאינו מעוניין בו.
משלי, פרק י״ח, פסוק י״ב
לִפְנֵי־שֶׁ֭בֶר יִגְבַּ֣הּ לֶב־אִ֑ישׁ וְלִפְנֵ֖י כָב֣וֹד עֲנָוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.