משלי, פרק י״ח, פסוק י״ג

אדם הממהר להגיב לדברי חברו עוד לפני שירד לסוף דעתו מפגין חוסר חכמה ומביא על עצמו חרפה. מי שקופץ לסתור ולהפריך את דברי חברו, כלומר מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע ויבין לעומק את כל צדדי הספק של השואל, יגלה במהרה כי תשובתו שגויה ומנותקת מההקשר. פזיזות זו, המניחה מראש מה עתיד להיאמר, נחשבת אִוֶּלֶת הִיא־לוֹ וּכְלִמָּה, שכן במקום לזכות בכבוד על מענה ענייני הוא יספוג בושה כאשר הסובבים יבחינו בטעותו. לעיתים תגובה כזו מתרחשת כאשר אדם עשיר קוטע בזלזול את דבריו של עני, אך התנהגות זו אינה מעידה על פחיתות העני, אלא חושפת את חוסר הנימוס של העשיר ומביישת אותו עצמו.