משלי, פרק י״ח, פסוק י״ג

קרה לכם פעם שרציתם להסביר משהו לחבר, ועוד לפני שסיימתם לדבר הוא כבר קפץ וענה לכם? שלמה המלך מלמד אותנו סוד חשוב על הקשבה. כשאדם ממהר להיות מֵשִׁ֣יב, כלומר לא רק לענות אלא ישר להתווכח ולסתור את דברי החבר, בְּטֶרֶם יִשְׁמָע, לפני שהוא באמת מבין לעומק למה החבר התכוון, הוא עושה טעות גדולה. הכוונה כאן היא לא רק לשמוע את המילים באוזניים, אלא להקשיב בסבלנות ולהבין באמת את כל מה שהשני מנסה לומר. מי שקופץ לענות מתוך מחשבה שהוא כבר יודע הכול, יגלה מהר מאוד שהתשובה שלו לא שייכת לעניין. לכן, התנהגות כזו היא אִוֶּלֶת הִיא־לוֹ וּכְלִמָּה. זו טיפשות, כי התשובה יוצאת שגויה ולא קשורה, וזו כלימה, כלומר בושה, כי בסוף כולם מסביב ישימו לב שהוא ענה בפזיזות. במקום להיראות חכם ולקבל כבוד על תשובה טובה, הוא פשוט יתבייש.