יצא לכם פעם לחשוב מה נשאר מאדם אחרי הרבה מאוד זמן? הרי בסוף, כל אחד בוחר לעצמו דרך בחיים, והדרך הזו מובילה אותו לתוצאה אחרת לגמרי. האנשים שבוחרים בדרך החכמה זוכים לדבר מיוחד מאוד. עליהם נאמר כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ. הם מקבלים הערכה ואהבה גם מאת ה' וגם מאנשים אחרים. הכבוד הזה הוא לא משהו שחולף ונעלם מהר, אלא הוא מתנה קבועה ויציבה שנשארת איתם לתמיד, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.
לעומתם, יש את האנשים שבוחרים בטיפשות. עליהם נאמר וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן. המילה קָלוֹן פירושה בושה וחרפה. במקום לזכות בהערכה, הכסילים בעצם עושים משהו הפוך. המילה מֵרִים מתארת מצב שבו הם ממש מרימים את הבושה הזו ומניחים אותה על הראש שלהם, כך שכולם מסביב יכולים לראות אותה. הם מפרסמים את הטיפשות של עצמם לכל עבר, וזה מה שהופך להיות החלק שלהם בסוף הדרך.