עם זריחת השמש מתרחש חילוף משמרות בטבע, וחיות הטרף מפנות את המרחב כדי שיֵצֵא אָדָם בבטחה אל שגרת יומו לאחר מנוחת הלילה. הוא פונה לְפָעֳלוֹ, המציין את כלל עסקיו ופעולותיו, וְלַעֲבֹדָתוֹ, שהיא עבודת הכפיים הפיזית והקשה בשדה. האדם מתעכב במלאכתו עֲדֵי־עָרֶב, ורק בסוף היום הוא נאסף בחזרה אל העיר והחיות יוצאות שוב לשוטט. אף ששגרת עמל תובענית זו עשויה לעורר תהייה מדוע על האדם לטרוח כה רבות למחייתו לעומת בעלי החיים, מחזוריות זו וההפרדה בין זמן האדם לזמן החיות משקפות את הסדר המכוון של ה'.
תהלים, פרק ק״ד, פסוק כ״ג
יֵצֵ֣א אָדָ֣ם לְפׇעֳל֑וֹ וְֽלַעֲבֹ֖דָת֣וֹ עֲדֵי־עָֽרֶב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.