עוצמתו המוחלטת של ה' ניכרת בתגובת הבריאה לנוכחותו, שכן כאשר הוא הַמַּבִּיט לָאָרֶץ, היא מיד מזדעזעת וַתִּרְעָד כעבד החרד ממבט אדוניו. כוח פוטנציאלי זה ממחיש כיצד די בהשגחתו בלבד כדי להעניש חוטאים ולגרום לכך שיִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ בלהבות אש. ברובד החברתי, מושגים אלו משמשים כמשל שבו הארץ רומזת להמון העם, בעוד ההרים מסמלים את המלכים והשלטונות היראים מפניו. לצד זאת, העשן העולה מן ההרים מזכיר את התגלות ה' באש בהר סיני, ומרמז לעתיד שבו הארץ המזוככת תזכה למגע ישיר של השכינה שיעלה עשן של קדושה.
תהלים, פרק ק״ד, פסוק ל״ב
הַמַּבִּ֣יט לָ֭אָרֶץ וַתִּרְעָ֑ד יִגַּ֖ע בֶּהָרִ֣ים וְֽיֶעֱשָֽׁנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.