מקורות המים מפריחים את השממה והופכים אותה לסביבת חיים שוקקת. סביב הנחלים והמעיינות מתפתחת מערכת אקולוגית עשירה, המושכת אליה עופות רבים שמוצאים מחסה בצמחייה הסבוכה וממלאים את החלל בשירתם.
המילה עֲלֵיהֶם מתייחסת לקרבה אל המעיינות, הנחלים וההרים שהוזכרו קודם לכן, במשמעות של סמוך או אצל מקורות המים [רוב הפרשנים]. הסיבה להתקבצות העופות דווקא שם היא שרוב העופות מטבעם שוכנים בקרבת מים [רד"ק, מאירי], ובפרט משום שהאזור שמסביב הוא ציה ושממה שאין בה חיים ללא המים [אבן עזרא]. בכך נוצרת הכנה וסביבת מגורים ראויה לחיות היבשה ולעופות כאחד [מלבי"ם].
העופות שוכנים מִבֵּין עֳפָאיִם, מילה שפירושה נוטה לשני כיוונים קרובים: יש המפרשים אותה כענפי אילנות [רש"י, שטיינזלץ], בעוד אחרים מסבירים שאלו הם עלי העץ [רד"ק, אבן עזרא, מצודת דוד, מאירי]. הפרשנים מציינים כי זוהי מילה שמקורה בשפה הארמית כפי שהיא מופיעה בספר דניאל. למרות שהפסוק אינו מזכיר עצים במפורש, המילה מעידה על קיומם, שכן עצים וצמחייה עבותה נוטים לגדול בשפע על גדות נהרות [רד"ק, אלשיך].
מתוך אותה צמחייה סבוכה העופות יִתְּנוּ קוֹל, כלומר יצפצפו, ירננו וישירו בניגון [רד"ק, אבן עזרא, מצודת דוד, מאירי]. מעבר ליופי שבשירת הציפורים, גישה ייחודית מסבירה שיש לקולות אלו תפקיד מהותי בטבע: העופות משמיעים את קולם מבין הענפים כדי למשוך את חיות הבר הצמאות ללכת בעקבות הצליל, וכך לכוון אותן להגיע אל מקורות המים הנסתרים ולרוות את צמאונן [אלשיך].