מערכת הטבע מבטאת את ההשגחה האלוהית על כלל היצורים החיים, גם באזורים הנידחים והשוממים ביותר של העולם. המעיינות והנחלים אינם נועדו רק לשימושם של בני האדם, אלא הם מיועדים גם לתועלת בעלי החיים.
המים יַשְׁקוּ את כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי, כלומר את חיות השדה המצויות בין ההרים. מתוך המים הללו יִשְׁבְּרוּ את צמאונם הפְרָאִים. המילה יִשְׁבְּרוּ (הנכתבת בשי"ן ימנית [מנחת שי]) משמעותה ביטול והפגת הצמאון [מצודת דוד], ויש המרחיבים כי זהו מונח כללי להזנה וסיפוק של תיאבון באכילה ובשתייה [מאירי]. מבחינה תחבירית, חסרה בפסוק המילה "בהם", והכוונה היא שבהם, באותם מים, ישברו הפראים את צמאונם [אבן עזרא].
הפרשנים עומדים על כך שהפסוק מציין במפורש את הפְרָאִים שהם חמורי הבר. יצורים אלו הם חיות מדבר פראיות שאינן ניתנות לאילוף ולעולם אינן נכנסות למקומות יישוב [רד"ק, מאירי, ביאור שטיינזלץ]. אזכורם נועד להדגיש כי ה' מכין ומגלה את מקורות המים הנסתרים שבין ההרים במיוחד עבור אותם יצורי מדבר, כדי שיוכלו לרוות את צמאונם [אלשיך].