תהלים, פרק ק״ד, פסוק ל״ב

Psalms 104:32Sefaria

הַמַּבִּ֣יט לָ֭אָרֶץ וַתִּרְעָ֑ד יִגַּ֖ע בֶּהָרִ֣ים וְֽיֶעֱשָֽׁנוּ׃

יצא לכם פעם לעמוד מול הר עצום וגבוה, או לדמיין כמה כוח יש לאדמה שעליה אנו דורכים? הטבע נראה לנו חזק מאוד, אבל יש מישהו ששולט בו לחלוטין. תארו לעצמכם עבד שעומד מול האדון שלו. לפעמים מספיק שהאדון רק יסתכל עליו במבט קפדן ורציני, כדי שהעבד יתחיל לרעוד מרוב יראה וכבוד. כך בדיוק מגיב העולם לה'. כשה' רק מביט על הארץ, היא מיד ותירעד, כלומר רועדת ורוטטת מפניו. הבריאה כולה חשה את העוצמה של מי שברא אותה.


ולא רק האדמה מגיבה כך, אלא אפילו ההרים הענקיים והכבדים. אם ה' רק נוגע בהם, מיד ויעשנו, הם מתחילים לבעור ולהעלות להבות ועשן. למרות שה' אוהב את העולם, שומר עליו ודואג שהוא ימשיך להתקיים בבטחה, התיאור הזה עוזר לנו להבין עד כמה הכוח שלו הוא אינסופי. אילו רק היה רוצה בכך, די היה במבט או בנגיעה קלה שלו כדי להרעיד את העולם כולו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל״א
פסוק ל״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.