תהלים, פרק ק״ד, פסוק ב׳

Psalms 104:2Sefaria

עֹֽטֶה־א֭וֹר כַּשַּׂלְמָ֑ה נוֹטֶ֥ה שָׁ֝מַ֗יִם כַּיְרִיעָֽה׃

המעבר מן ההוויה האלוהית הנסתרת אל העולם המוחשי מתבצע דרך פעולות הבריאה, המשולות ללבישת בגד ופריסת אוהל. ה' עֹטֶה אוֹר, כלומר עוטף את העולם או כביכול את עצמו באור הגנוז של היום הראשון, המשמש כַּשַּׂלְמָה ומלבוש עליון המסתיר את מהותו. חום האור הראשוני העלה אדים מן המים, וכך יצר ביום השני את הרקיע הקרוב שבו נוצרים העננים. ה' נוֹטֶה שָׁמַיִם אלו סביב הארץ ופורס אותם כַּיְרִיעָה של אוהל מתוח, המשמשת כמחיצה נוספת המבדילה בין האצילות האלוהית לבין העולם הגשמי.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.