קיומם של כל הברואים תלוי לחלוטין בהשגחת ה', וכאשר הוא תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ ומונע מהם את חסדו ומזונם, מיד יִבָּהֵלוּן וייאחזו בפחד משום שאין להם משענת אחרת. כאשר ה' תֹּסֵף רוּחָם, כלומר אוסף ולוקח מהם את נשמתם, הם יִגְוָעוּן וימותו, והגוף הפיזי כלה וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן אל האדמה שממנה נבראו. לעומת פירוש זה המתאר רעב ומוות טבעי, יש הרואים בפסוק תיאור של התעוררות רוחנית. לפי גישה זו, ה' דווקא מוסיף בהם רוח ובינה להבין את חטאם, והפחד ממוות מוביל אותם למצב שבו וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן מתוך השתטחות על הארץ בתשובה ובתחנונים.
תהלים, פרק ק״ד, פסוק כ״ט
תַּסְתִּ֥יר פָּנֶיךָ֮ יִֽבָּהֵ֫ל֥וּן תֹּסֵ֣ף ר֭וּחָם יִגְוָע֑וּן וְֽאֶל־עֲפָרָ֥ם יְשׁוּבֽוּן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.