תהלים, פרק ק״ט, פסוק ז׳

קרה לכם פעם שמישהו התנהג אליכם לא יפה, ומיד אחר כך ביקש מכם טובה כאילו כלום לא קרה? זה מרגיש ממש לא הוגן, נכון? כך בדיוק מתואר מצבו של אדם שמתנהג ברשעות. כאשר הוא עומד למשפט בשמיים לפני ה' על המעשים שלו, בְּהִשָּׁפְטוֹ יֵצֵא רָשָׁע. כלומר, הוא נמצא אשם בדין על כך שעשה דברים רעים. ואז, כשהוא מנסה להתפלל ולבקש עזרה, קורה דבר הפוך ממה שהוא מצפה. וּתְפִלָּתוֹ תִּהְיֶה לַחֲטָאָה. בקשת הרחמים שלו לא רק שאינה מתקבלת, אלא היא אפילו נחשבת לו לחטא ולעבירה. מדוע? כי זה לא מתאים לבקש מה' דברים בזמן שהלב עדיין מלא בכוונות רעות והוא לא באמת תיקן את מעשיו. התפילה שלו פשוט מחטיאה את המטרה, כמו חץ שמפספס את הלוח, והיא נדחית ונשארת ריקה.