נתקלתם פעם במישהו שזקוק לעזרה, והרגשתם מיד שאתם חייבים להושיט לו יד? דוד המלך מספר לנו כאן על אדם רשע שמתנהג בדיוק להפך. על האדם הזה נאמר לֹא זָכַר עֲשׂוֹת חָסֶד. למרות שהייתה לו אפשרות לעזור לאנשים חלשים, הוא לא עשה זאת. הוא כל כך התרגל להתנהג בצורה רעה, עד שבמשך כל חייו הוא לא עשה אפילו מעשה טוב אחד.
אבל הוא לא רק התעלם ממי שצריך עזרה, אלא גם הציק ופגע בכוונה באנשים חסרי אונים. דוד מתאר איך אותו רשע רודף אחרי אִישׁ עָנִי וְאֶבְיוֹן, ואפילו אחרי אדם שהוא נִכְאֵה לֵבָב. המילה וְנִכְאֵה פירושה שבור. כלומר, הרשע נטפל לאדם עצוב שהלב שלו כבר כואב ושבור מרוב צרות, ומוסיף לו עוד קשיים וסבל.
על מי דוד המלך מדבר? כשהוא מתאר את האדם העני ושבור הלב, הוא בעצם מתכוון לעצמו. דוד מרגיש שאויביו רודפים אותו ומנסים להפיל אותו בדיוק בזמנים שבהם הוא הכי חלש וזקוק לנחמה.