תהלים, פרק ק״ט, פסוק ט״ז

הרשע שקע במעשיו הרעים ונמנע לחלוטין מלהיטיב עם הזולת, יַעַן אֲשֶׁר לֹא זָכַר עֲשׂוֹת חָסֶד אפילו פעם אחת בחייו על אף שהייתה לו היכולת לכך. במקום לעזור הוא בחר באכזריות פעילה, וַיִּרְדֹּף אִישׁ עָנִי וְאֶבְיוֹן וְנִכְאֵה לֵבָב, כלומר הוסיף על צרותיו של אדם שלבו שבור וכואב, במטרה ברורה לְמוֹתֵת אותו. קורבן חסר אונים זה עשוי להיות דוד המלך הנרדף על ידי אויביו, או לחלופין יעקב ועם ישראל כולו הסובלים מרדיפותיו של עשו אשר כפר בטובה.