תהלים, פרק ק״ט, פסוק א׳

Psalms 109:1Sefaria

לַ֭מְנַצֵּחַ לְדָוִ֣ד מִזְמ֑וֹר אֱלֹהֵ֥י תְ֝הִלָּתִ֗י אַֽל־תֶּחֱרַֽשׁ׃

זעקה לעזרה מופנית אל ה' מתוך חוסר אונים מול רדיפה והשמצה, בין אם מדובר במצוקתו האישית של דוד ובין אם זו תפילה לאומית של עם ישראל בגלות. המשורר קורא אל אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי, האל שהוא מהלל בתמידות ובו הוא מתפאר, בניגוד לאויביו המתפארים בעצמם. מכיוון שאין ביכולתו להשיב למשמיציו, הוא מתחנן אַל־תֶּחֱרַשׁ, כלומר מבקש שה' לא ישתוק ולא יעמוד מנגד. קריאה זו נועדה לעורר את ה' לצאת להגנת הנרדף, לריב את ריבו ולנקום ברשעים.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק ק״ח
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.