קללה קשה ונוקבת מופנית כאן כלפי אדם יחיד, ובה בקשה להכפיף אותו למרותו של גורם אכזר ולצידו משטין. זהות המקלל והמקולל שנויה במחלוקת מהותית. גישה אחת גורסת כי דוד המלך הוא זה שנושא את התפילה כנגד אויביו, כאשר הוא מתמקד בראש הרשעים שרודפים אותו, כדוגמת דואג האדומי [רד"ק]. בראייה היסטורית, יש שדרשו זאת על המן הרשע [אלשיך]. מנגד, גישה הפוכה רואה במילים אלו ציטוט של דברי האויבים הרבים עצמם, המבקשים רעה על דוד היחיד [ביאור שטיינזלץ, מלבי"ם].
המילה הפקד מבטאת מינוי ומתן סמכות שלטונית [מצודת ציון, מאירי]. הבקשה היא הפקד עליו רשע, כלומר להשליט עליו אדם רשע כמותו שלא יחמול עליו [מצודת דוד, רד"ק], או למנות עליו שופט רשע שידון אותו באכזריות, כפי שאויבי דוד ייחלו ששאול המלך ישפוט אותו למוות [מלבי"ם]. לפי הפירוש הנוגע להמן, הרשע המופקד עליו הוא המלך אחשורוש [אלשיך].
באשר להמשך, ושטן יעמוד על ימינו, קיימות שתי תפיסות באשר למהותו של אותו "שטן". גישה אחת מפרשת כי מדובר באויב אנושי, מתנגד או מסית [ביאור שטיינזלץ], מעין יועץ או אדם שעומד נגדו [אבן עזרא]. תפקידו של שטן זה הוא להיות מוכן לצידו כדי לקטרג עליו ולהאשימו, בפרט בעת משפט [מצודת דוד, מלבי"ם]. לעומת זאת, יש המפרשים זאת ככוח רוחני עליון – מלאך משחית שנועד להכשיל ולקלל את כל מעשיו [רד"ק], או כשטן ממש שהבעיר את חמתו של המלך כנגד המן [אלשיך]. העמידה על ימינו מסמלת את המוכנות המיידית והקרובה לקטרג, להכשיל ולהתנגד לכל פעולה שיעשה [מאירי, מצודת דוד].