תהלים, פרק ק״ט, פסוק י״ז

Psalms 109:17Sefaria

וַיֶּאֱהַ֣ב קְ֭לָלָה וַתְּבוֹאֵ֑הוּ וְֽלֹא־חָפֵ֥ץ בִּ֝בְרָכָ֗ה וַתִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנּוּ׃

האדם מעצב את גורלו במו ידיו, ובחירותיו המוסריות הופכות למציאות חייו. משום שהרשע וַיֶּאֱהַב קְלָלָה, בכך שבחר לכפור בה' ולאהוב מעשי פשע למרות שהוא יודע כי הם מזמינים עליו את קללת הבריות, הקללה אכן וַתְּבוֹאֵהוּ בוודאות נבואית מוחלטת עד שתהפוך לחלק בלתי נפרד ממהותו. מנגד, הוא וְלֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה, שכן סירב להיטיב את דרכיו ולעשות חסד כדי לזכות באהדת הסובבים אותו. כפועל יוצא מכך הברכה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ, וגם כאשר יעניק ה' שפע וברכה לאדם הנרדף, הרשע יישאר מנותק ממנה לעד.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ז
פסוק י״ח

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.