תהלים, פרק ק״ט, פסוק ד׳

Psalms 109:4Sefaria

תַּֽחַת־אַהֲבָתִ֥י יִשְׂטְנ֗וּנִי וַאֲנִ֥י תְפִלָּֽה׃

מול כפיות טובה של אויבים אשר תחת אהבתי כלפיהם בעבר הם כעת ישטנוני, כלומר רוחשים למשורר איבה ושנאה, הוא בוחר שלא להשיב מלחמה. ברמה הלאומית, זוהי גם מציאותו של עם ישראל בגלות הסופג מאומות העולם שנאת חינם או איבה הנובעת מאהבתו לה'. כתגובה לשנאה מכריז המשורר ואני תפילה, שמשמעותו כי כל מהותו ועצמותו היא תפילה תמידית. במקום להשתמש בתכסיסים טבעיים הוא מתחנן לה' להצלתו, ויש המפרשים כי תפילתו מופנית דווקא בעד אויביו עצמם בעת צרתם.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.