עוינות אנושית מאבדת כל משמעות מול השגחת ה', ולכן המשורר אינו חושש כאשר אויביו יְקַלְלוּ הֵמָּה כהרגלם. הוא סמוך ובטוח כי וְאַתָּה תְבָרֵךְ, שכן ה' מבטל את כוחם ואף הופך את קללתם לברכה של ממש. גם כאשר האויבים קָמוּ במטרה להרע, תוכניותיהם לא יתממשו ובעתיד סופם שוַיֵּבֹשׁוּ וינחלו תבוסה. מנגד, וְעַבְדְּךָ יִשְׂמָח במפלתם ובהצלתו, מהלך שיגרום לאויבים עצמם להבין כי כל רעה שגרמו לו בעבר נגזרה מה' ולא נבעה מכוחם, וכעת ה' ניצב לימינו ומרחם עליו.
תהלים, פרק ק״ט, פסוק כ״ח
יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֮ וְאַתָּ֢ה תְבָ֫רֵ֥ךְ קָ֤מוּ ׀ וַיֵּבֹ֗שׁוּ וְֽעַבְדְּךָ֥ יִשְׂמָֽח׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.