האדם הרשע מקולל בניתוק חברתי מוחלט ובשלילת כל חמלה ממנו ומצאצאיו, עונש של מידה כנגד מידה על כך שהתאכזר בעצמו ולא עשה חסד. כל עוד הוא חי, אַל יְהִי לוֹ מֹשֵׁךְ חָסֶד, כך שלא יימצא אדם שייטה כלפיו חסד, ואפילו נושיו לא ירחמו עליו ולא יאריכו את זמן פירעון חובותיו. לאחר מותו, כאשר בניו ינועו ויחפשו פת לחם, הקללה נמשכת וְאַל יְהִי חוֹנֵן לִיתוֹמָיו. איש לא יעזור ליתומים אלו, לא כהכרת הטוב על מעשים שאביהם עשה בעבר, ואפילו לא בתורת צדקה ורחמי חינם.
תהלים, פרק ק״ט, פסוק י״ב
אַל־יְהִי־ל֭וֹ מֹשֵׁ֣ךְ חָ֑סֶד וְֽאַל־יְהִ֥י ח֝וֹנֵ֗ן לִֽיתוֹמָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.