תהלים, פרק ק״ט, פסוק כ״ב

Psalms 109:22Sefaria

כִּי־עָנִ֣י וְאֶבְי֣וֹן אָנֹ֑כִי וְ֝לִבִּ֗י חָלַ֥ל בְּקִרְבִּֽי׃

קרה לכם פעם שהייתם כל כך עצובים, עד שהרגשתם את הכאב ממש בתוך הגוף? זה בדיוק מה שמרגיש אדם שנמצא במצוקה קשה. כשהוא אומר עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנֹכִי, הוא לא מתכוון רק למישהו שאין לו כסף, אלא לאדם שמרגיש חסר אונים, נרדף ושבור לב. הכאב הזה צורב אפילו יותר, כי פעם היו לו חיים נוחים וטובים, ועכשיו הוא איבד הכול ונמצא רחוק מביתו. הצרות והפחדים שבחוץ מחלחלים לו עמוק לתוך הנפש, ולכן הוא זועק וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי. המילה חָלַל מתארת משהו שכבר קרה. מרוב צער ודאגות, הוא מרגיש כאילו הלב שלו הפסיק לפעול, והתרוקן לגמרי מכל הכוח, השמחה והביטחון שהיו בו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״א
פסוק כ״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.