תארו לעצמכם שאתם עומדים מול הר ענק או גבעה, ופתאום הם מתחילים לקפוץ ולרקוד! נשמע בלתי אפשרי, נכון? כאן מופנית שאלה מלאת פליאה אל כוחות הטבע: שואלים את הֶהָרִים ואת הגְּבָעוֹת מדוע הם פתאום מתנהגים בצורה כל כך משונה וקופצים כְאֵילִים (כמו כבשים גדולים) וכִּבְנֵי צֹאן (כמו כבשים צעירים). הדבר המדהים הזה קרה בזמן הנס של קריעת ים סוף. ההרים לא רקדו כי הם היו במסיבה, אלא הם זזו ורעדו מתוך פחד ויראה עצומה מפני ה'. הארץ כולה הזדעזעה כשהיא הרגישה את הנוכחות של ה', ששולט בכל הבריאה ויכול לשנות את חוקי הטבע בקלות, כמו להפוך את הים ליבשה או להוציא מים מתוך סלע קשה.
תהלים, פרק קי״ד, פסוק ו׳
הֶ֭הָרִים תִּרְקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.