תהלים, פרק קי״ד, פסוק ז׳

Psalms 114:7Sefaria

מִלִּפְנֵ֣י אָ֭דוֹן ח֣וּלִי אָ֑רֶץ מִ֝לִּפְנֵ֗י אֱל֣וֹהַּ יַעֲקֹֽב׃

תארו לעצמכם שהייתם רואים פתאום את הים בורח לאחור, או את ההרים קופצים ממקומם. בטח הייתם שואלים את עצמכם, מה פתאום קרה לטבע? אחרי ששאלנו למה הים, נהר הירדן וההרים התנהגו בצורה כל כך משונה, מגיעה התשובה המרתקת. הטבע בעצמו עונה לנו!


הארץ כולה מסבירה שהיא פשוט פוחדת ורועדת בגלל הנוכחות של ה׳. כשהארץ אומרת חּוּלִי, היא מתכוונת לבריאה וליצירה שלה. היא בעצם מכריזה: אני רועדת ובורחת מפני האדון שחולל וייצר אותי. ה׳ הוא האדון של העולם, וכיוון שהוא יצר את הכול, יש לו את הכוח לשנות את חוקי הטבע מתי שרק ירצה.


ולמה ה׳ רצה לשנות את הטבע? כי הוא הציל את בני יעקב מעבדות. לכן, כשה׳ רצה שהילדים שלו יעברו בבטחה בתוך הים ובנהר הירדן, המים היו חייבים לפנות את הדרך ולהיבקע מפניו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ו׳
פסוק ח׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.