אויבי ישראל השפילו את העם עד עפר, כאילו היה שדה פתוח וחסר הגנה שבו הם חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים באין מפריע. המשעבדים רמסו את העם והעבירו את מחרשתם עַל גַּבִּי ממש, כמי שחותך בבשר החי. הם אף הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם, כלומר יצרו תלם חרישה ארוך, כדי להכביד את השעבוד לזמן ממושך ללא רגע של מנוחה. דיכוי זה בא לידי ביטוי מוחשי במסורת על שעבוד מצרים, שלפיה המצרים חרשו את האדמה לעומק בניסיון לרצוח את התינוקות העבריים שהוסתרו בה. חרף כל מאמצי ההשמדה, ה' שמר על ישראל, והוא עתיד לשבור את שלטון האויב ולהסיר את עול הסבל מעל שכם העם.
תהלים, פרק קכ״ט, פסוק ג׳
עַל־גַּ֭בִּי חָרְשׁ֣וּ חֹרְשִׁ֑ים הֶ֝אֱרִ֗יכוּ (למענותם) [לְמַעֲנִיתָֽם]׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.