תהלים, פרק קכ״ט, פסוק ו׳

Psalms 129:6Sefaria

יִ֭הְיוּ כַּחֲצִ֣יר גַּגּ֑וֹת שֶׁקַּדְמַ֖ת שָׁלַ֣ף יָבֵֽשׁ׃

אויבי ישראל עתידים לחלוף מן העולם בפתאומיות, בטרם יספיקו להוציא את זממם אל הפועל או להגיע לשיא כוחם. הם קוללו בכך שיִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת, כעשב הצומח על גגות אדמה וטיט נטולי עפר עמוק ולחות. מכיוון שהעשב חשוף לשמש הקופחת, המסמלת את מידת הדין והשגחת ה', הוא נובל ומוכחד בטרם עת. התייבשות העשב מתרחשת שֶׁקַּדְמַת, כלומר קודם, למצב של שָׁלַף, וכך העשב יָבֵשׁ לפני שיבוא אדם לתלוש אותו ממקומו, או לחלופין בטרם יספיק להשלים את צמיחתו ולהוציא שיבולת.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ה׳
פסוק ז׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.