מתוך כאב החורבן עולה זעקה אל ה' להשיב גמול לאויבים שהציקו לישראל ושמחו במפלתם. הבקשה היא כי כשם שהמשורר זוכר את העיר, כך זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם את מעשיהם ביוֹם יְרוּשָׁלִַם, הוא יום חורבנה. בעת חורבן הבית הראשון ניצלו האדומיים את המצב, לעגו לישראל שאבדה תקוותם לעד, והסיתו את הבבלים להחריב את העיר, אף שיש הרואים בכך נבואה על הגלות הארוכה תחת אדום. הם היו הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ, כלומר קראו לעקור, להשחית ולחשוף את ירושלים עַד הַיְסוֹד בָּהּ, כך שחומותיה יפלו עד הקרקעית ולא יישאר לה כל זכר.
תהלים, פרק קל״ז, פסוק ז׳
זְכֹ֤ר יְהֹוָ֨ה ׀ לִבְנֵ֬י אֱד֗וֹם אֵת֮ י֤וֹם יְֽר֫וּשָׁלָ֥͏ִם הָ֭אֹ֣מְרִים עָ֤רוּ ׀ עָ֑רוּ עַ֝֗ד הַיְס֥וֹד בָּֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.