תהלים, פרק קמ״ז, פסוק ז׳

תארו לעצמכם שאתם מרגישים כל כך שמחים ואסירי תודה, שפשוט מתחשק לכם לקחת כלי נגינה ולפצוח בשיר. בדיוק כך אנחנו נקראים להודות לה' על כל הדברים הנפלאים שהוא עושה עבורנו. המילה עֱנוּ פירושה להרים את הקול שלנו כדי לשיר ולהכריז תודה מכל הלב. אנחנו לומדים כאן על שתי דרכים מיוחדות להגיד תודה. הדרך הראשונה היא בְּתוֹדָה, כלומר לשיר ממש עם הפה שלנו. הדרך השנייה היא זַמְּרוּ... בְכִנּוֹר, שזה אומר לנגן בכלים. למה דווקא כלי נגינה? כי הנגינה מעוררת בנו התלהבות ושמחה גדולה לשבח את ה'. אנחנו מודים לו גם על כך שהוא מנהיג את העולם והטבע, וגם על הניסים המיוחדים שהוא עושה כדי לשמור על עם ישראל. כשאנחנו שרים ומנגנים, אנחנו זוכרים את החסד הגדול של ה', ששומר עלינו ומציל אותנו כשהיינו עם קטן בין עמים רבים. ההצלה הזו דומה מאוד לירידת הגשמים. בדיוק כמו שכולנו מחכים ומקווים שה' יוריד לנו גשם, כך אנחנו יודעים שרק ה' יכול לעשות עבורנו ניסים גדולים כאלה, ועל כך מגיעה לו התודה הכי יפה ומשמחת שיש.