יצא לכם פעם להחזיק קוביית קרח קפואה וקשה ביד ולחשוב איך היא בכלל יכולה להשקות צמח קטן ועדין? כשהאדמה מכוסה בשלג ובקרח, הכול קפוא ונוקשה. במצב כזה, האדמה לא יכולה לשתות את המים באופן מיידי. לכן, ה' פועל בטבע כדי להפשיר את הקרח. הוא יִשְׁלַח דְּבָרוֹ, כלומר מפעיל את כוחות הטבע כמו חום השמש או מטר, וכך הוא וְיַמְסֵם, כלומר ממיס והופך את הקרח לנוזל. ה' גם יַשֵּׁב רוּחוֹ, הוא מזרים רוח חמה או רוח שמביאה איתה גשם כדי לפזר את גושי הקרח הקשים. ואז יִזְּלוּ מָיִם, המים מתחילים לטפטף ולזרום בדיוק בזמן הנכון כדי לעזור לפירות ולתבואה לצמוח. מעבר לטבע, יש כאן רעיון עמוק. לפעמים הקרח הקפוא מזכיר לנו תקופות קשות או גזרות לא נעימות. אבל כשה' ממיס את הקרח ומזרים את המים, הוא בעצם מבטל את הדברים הקשים ומחזיר לעולם שפע של ברכה, חסד וחיים.
תהלים, פרק קמ״ז, פסוק י״ח
יִשְׁלַ֣ח דְּבָר֣וֹ וְיַמְסֵ֑ם יַשֵּׁ֥ב ר֝וּח֗וֹ יִזְּלוּ־מָֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.