חשבתם פעם מי דואג לארוחות של החיות בטבע? הרי לחיות אין שכל או יכולת לבשל ולהכין לעצמן אוכל. לכן, ה׳ דואג לתת לִבְהֵמָה את כל מה שהיא צריכה. כשאנחנו קוראים שהוא נותן לה את לַחְמָהּ, הכוונה היא לא לכיכר לחם רגילה, אלא למזון שמתאים לה, כמו עשב טרי שצומח בהרים.
ההשגחה של ה׳ מיוחדת אפילו יותר כשמדובר בחיות חלשות מאוד שקשה להן להסתדר לבד, כמו למשל בְנֵי עֹרֵב. כשהגוזלים של העורב בוקעים מהביצה, הנוצות שלהם לבנות. ההורים שלהם מתבלבלים, חושבים שאלו לא הילדים שלהם ופשוט עוזבים אותם לבד בקן. הגוזלים הקטנים נשארים רעבים ומתחילים לצעוק לעזרה, וזה בדיוק מה שהם עושים אֲשֶׁר יִקְרָאוּ. ה׳ שומע את הזעקה שלהם, מרחם עליהם, ושולח להם באורח פלא יתושים ותולעים קטנות שנכנסים היישר לתוך הפה שלהם כדי שלא ירעבו.
הדאגה המופלאה הזו לגוזלים הקטנים מלמדת אותנו שה׳ תמיד עוזר לחלשים ביותר שאין להם כוח משל עצמם. בדיוק כמו שהוא שומר על הגוזלים העזובים, כך הוא שומר גם עלינו, עם ישראל, אפילו בזמנים שבהם אנחנו מרגישים חלשים וחסרי אונים.