השגחת ה' בעולם מקיפה את כלל הבריות, והוא מספק לִבְהֵמָה את לַחְמָהּ, שהוא מונח כללי למזון כמו עשב, ללא כל טורח מצידה שכן אין לה תבונה להכין את מאכלה בעצמה. דאגה זו בולטת במיוחד ביחס לִבְנֵי עֹרֵב, הננטשים על ידי הוריהם מיד עם בקיעתם משום שנוצותיהם הלבנות גורמות להורים לטעות ולחשוב שאין אלו גוזליהם. בעודם גוועים ברעב, הגוזלים הנטושים זועקים לעזרה, וזעקה זו היא אֲשֶׁר יִקְרָאוּ, שבתגובה אליה ה' מרחם עליהם ומצמיח באורח פלא יתושים ותולעים מצואתם היישר לפיהם. מעבר לתיאור הטבעי, זעקת הגוזלים ועצם קיומם מכריזים כי הפרנסה תלויה בה' ולא בגבורה פיזית, וממחישים כיצד הוא מושיע את החלשים וחסרי האונים ביותר, בדומה למצבו של עם ישראל בגלות.
תהלים, פרק קמ״ז, פסוק ט׳
נוֹתֵ֣ן לִבְהֵמָ֣ה לַחְמָ֑הּ לִבְנֵ֥י עֹ֝רֵ֗ב אֲשֶׁ֣ר יִקְרָֽאוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.