תהלים, פרק ל״א, פסוק כ״ד

מתוך הכרה בהשגחה האלוהית מופנית קריאה אל כׇּל חֲסִידָיו: אֶהֱבוּ את ה' אהבה טהורה שאינה תלויה בדבר וללא ציפייה לשכר. אהבה זו מתבקשת משום שאֱמוּנִים נֹצֵר ה', כלומר הוא שומר ומגן על האנשים הנאמנים לבריתו והסומכים על ישועתו לחלוטין. לעומת ההגנה על המאמינים, ה' מעניש וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה, ופוגע ברשעים על רוב גאוותם בעונש קשה, מידה כנגד מידה, המדויק כחץ הנורה מיתר של קשת. ענישה קפדנית זו חלה גם על אדם שחורג משורת הדין ומתגאה ביומרה שוודאי ייעשה לו נס בזכות חסידותו.