המשורר מתחנן למתנת חינם מאת ה', חָנֵּנִי יְהֹוָה, מתוך רצון שישועתו לא תנוכה מזכויותיו הרוחניות. תחינה זו עולה ממצוקה כפולה, כִּי צַר־לִי, הכוללת פגיעה ממשית מצד אויביו וכאב על חרפותיהם. בעקבות היגון עָשְׁשָׁה בְכַעַס עֵינִי, כאשר ראייתו נעשית עכורה מרוב בכי ורוגז, וגופו מתכלה כבגד אכול עש. הפגיעה מתפשטת פנימה אל נַפְשִׁי וּבִטְנִי, ומחלישה את כוח התיאבון, את איברי העיכול הכואבים מהרעב שבבריחתו, ואף את מאור חוכמתו. צערו האמיתי הוא שכוחותיו מתכלים מתוך ייסורים אלו, במקום שיתכלו מתוך עמל בעבודת ה'.
תהלים, פרק ל״א, פסוק י׳
חׇנֵּ֥נִי יְהֹוָה֮ כִּ֤י צַ֫ר־לִ֥י עָשְׁשָׁ֖ה בְכַ֥עַס עֵינִ֗י נַפְשִׁ֥י וּבִטְנִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.