קרה לכם פעם שעשיתם משהו ממש לא בסדר, הרגשתם מועקה כבדה בלב, ואז אחרי שביקשתם סליחה באמת מכל הלב הרגשתם פתאום הקלה עצומה? דוד המלך מתאר בדיוק את ההרגשה הנפלאה הזו. המילה מַשְׂכִּיל אומרת לנו שזהו שיר שנועד להדריך אותנו וללמד אותנו שכל, כדי שנבין שלעולם לא צריך להתייאש ותמיד אפשר לחזור בתשובה ולתקן.
דוד אומר אַשְׁרֵי, כלומר איזה מאושר האדם שה' סלח לו. המילים נְשׂוּי פֶּשַׁע והמילים כְּסוּי חֲטָאָה מתארות אדם שה' מחל על המעשים הרעים שלו. ה' כאילו לוקח את החטא, מעלים אותו ופשוט מכסה אותו כדי שלא יזכרו אותו יותר.
יש הבדל בין פֶּשַׁע, שהוא מעשה רע שעושים בכוונה, לבין חֲטָאָה, שזו טעות שעושים בלי כוונה. בשני המקרים, כאשר אנו עושים משהו לא טוב כלפי ה', עדיף לא לרוץ ולספר על כך לכולם אלא לשמור זאת בינינו לבין ה'. ה' מכסה את החטא שלנו לאחר שביקשנו סליחה בשקט, וכך אנחנו יכולים לפתוח דף חדש ונקי ולשמוח שה' תמיד מוכן לסלוח לנו.