קרה לכם פעם שעשיתם משהו לא טוב, והחלטתם לשמור את זה בסוד ולא לספר לאף אחד? זוכרים את ההרגשה הכבדה והמעיקה הזו בלב? דוד המלך מתאר בדיוק את ההרגשה הזאת. המילה כִּי משמעותה כאן כאשר. הוא מספר שכאשר הוא שתק, כלומר הֶחֱרַשְׁתִּי ובחר לא להתוודות על הטעויות שלו ולא לבקש סליחה מה', קרה לו משהו לא נעים בכלל.
הסוד והדאגה גרמו לו להרגיש חלש מאוד, ממש כאילו העצמות שלו נשחקות ומתעייפות. למצב הזה הוא קורא בָּלוּ עֲצָמָי. כשאנחנו מסתירים דברים לא טובים שעשינו ודואגים, הגוף שלנו ממש סובל מהצער. בסופו של דבר, הכאב בלב הופך להיות כל כך גדול, עד שאי אפשר לשמור אותו יותר בפנים. הוא מתפרץ החוצה בבכי ובצעקה חזקה, שמזכירה שאגה של אריה. לכן הוא אומר בְּשַׁאֲגָתִי כָּל הַיּוֹם, כי המועקה הזו גורמת לאדם לזעוק שוב ושוב כדי לשחרר את הכאב.