מכת ה' וגזרותיו לוחצות על החוטא כעין משא כבד באופן רציף וללא הפסק, יוֹמָם וָלַיְלָה. תחושה זו, שבה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ, עשויה להתבטא בייסורי גוף המונעים שינה או בחרדה נפשית עמוקה מפני עונשו של ה'. כתוצאה מאותו סבל מתמשך של הרס וחורבן, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי, כלומר הלחלוחית הטבעית וכוח החיים שבאדם מתמעטים ובשרו מרזה. אובדן כוח זה מדומה ליובש העז בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ, כאילו חום פנימי מייבש את נוזלי הגוף ומקרב את האדם אל המוות, מצב מוחלט ותמידי המודגש במילה סֶלָה.
תהלים, פרק ל״ב, פסוק ד׳
כִּ֤י ׀ יוֹמָ֣ם וָלַיְלָה֮ תִּכְבַּ֥ד עָלַ֗י יָ֫דֶ֥ךָ נֶהְפַּ֥ךְ לְשַׁדִּ֑י בְּחַרְבֹ֖נֵי קַ֣יִץ סֶֽלָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.