עולמו הפנימי של האדם הצדיק מתלכד עם מעשיו ובא לידי ביטוי בדיבורו הנכון והראוי. פִּי צַדִּיק יֶהְגֶּה, כלומר ידבר, חָכְמָה, שכן הוא חולק בנדיבות את חכמת התורה עם אחרים ומורה את הדרך לאנשים שאבדו את דרכם. דיבור זה אינו אוטומטי אלא נובע מהתבוננות מקדימה בליבו, ורק לאחר מכן וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט ותיישם בפועל את דרכי הצדק והיושר שבין אדם לחברו. גם כאשר הרשעים מצליחים או מנסים לפגוע בו, הצדיק דבק באמונתו ואינו מתלונן על הנהגת ה', ובזכות כך הוא זוכה להגנה אלוהית שמצילה אותו ומוכיחה את צדקתו לעיני הכל.
תהלים, פרק ל״ז, פסוק ל׳
פִּֽי־צַ֭דִּיק יֶהְגֶּ֣ה חׇכְמָ֑ה וּ֝לְשׁוֹנ֗וֹ תְּדַבֵּ֥ר מִשְׁפָּֽט׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.