בעת משבר, כאשר אנשים חסרי מוסר זוכים להצלחה, הכתוב מורה לאדם להתכנס בשתיקה ובהמתנה לישועה, בבחינת דּוֹם לַיהֹוָה, מתוך ידיעה שה' יילחם עבורו. על האדם לסבול את מכאוביו ולהפנות את תחינותיו וציפייתו רק כלפי מעלה, ולכן נאמר וְהִתְחוֹלֵל לוֹ. מתוך ביטחון זה מזהיר הכתוב אַל תִּתְחַר, כלומר לא לקנא, לכעוס או להתחבר בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ, שהוא בְּאִישׁ עֹשֶׂה מְזִמּוֹת המממש תוכניות פסולות או מתעלם ממצוקת העני. בסופו של דבר, עדיף להיות דל הבוטח בה' מאשר עשיר שאינו בוטח בו, שכן באחרית הדבר יתברר ההבדל האמיתי בין השניים.
תהלים, פרק ל״ז, פסוק ז׳
דּ֤וֹם ׀ לַיהֹוָה֮ וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ אַל־תִּ֭תְחַר בְּמַצְלִ֣יחַ דַּרְכּ֑וֹ בְּ֝אִ֗ישׁ עֹשֶׂ֥ה מְזִמּֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.