כוחם של עושי הרע בעולם, מאיים וגדול ככל שייראה, נידון לכיליון, בעוד שהטובים זוכים למשענת אלוהית יציבה וקבועה. הניגוד החריף בין שבירה לתמיכה ממחיש את הפער בין ההצלחה הזמנית של הרשע לבין הקיום הממושך של הצדק.
המילה זרועות מסמלת כוח וחוזק [מצודת ציון]. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שכוחם של הרשעים להרע עתיד להישבר לחלוטין. הזרועות שדורכות את הקשתות כדי לפגוע בצדיקים יישברו בעצמן, וכך יימנע הנזק [אבן עזרא, רד"ק]. ה' הוא שסומך ותומך בצדיקים, כדי שלא ייפלו או יקרסו מתוך החרדה מפני אותם רשעים [רד"ק]. פעולת התמיכה האלוהית מוצגת כהיפוכה המוחלט של שבירת זרועות הרשעים [אבן עזרא].
רובד פרשני נוסף קושר את הזרועות לרכוש ולנכסים. על פי גישה זו, אין כל קיום או המשכיות לשפע שבידי הרשעים, ועושרם עתיד להישבר ולא להישאר בידם. לעומת זאת, ה' תומך בצדיקים ומבטיח כי גם המעט שיש להם יתקיים ויחזיק מעמד, בניגוד לרכושם הרב של הרשעים שאובד [ביאור שטיינזלץ, מצודת דוד, מאירי]. ביטוי היסטורי לרעיון זה ניתן למצוא בקורותיו של אברהם מול מלך סדום: נכסיו של מלך סדום הרשע נשברו ואבדו, בעוד שה' תמך באברהם והעשיר אותו מבלי שנזקק ליהנות מעושרם של אנשי סדום [אלשיך].
מבחינת קריאת הפסוק, צמד המילים כִּי זְרוֹעוֹת נקרא ברצף אחד, ללא כל הפסק ביניהן [מנחת שי].