אדם רָשָׁע זֹמֵם ומתכנן בסתר מזימות במטרה להזיק לַצַּדִּיק ולאבדו. לצד התכנון הנסתר, הוא מבטא את עוינותו גם באופן גלוי וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו, כלומר מחכך את שיניו זו בזו מתוך זעם עז, לעג לאורח חייו המוסרי, או כדי להטיל עליו אימה ברגעי משבר. מציאות מאיימת זו דורשת מהצדיק להתרחק מהרשע ולא להתייאש גם כאשר ה' נראה כמחריש לסבלו. שתיקה אלוהית זו אינה אלא המתנה ליום הדין, שכן ה' רואה כיצד מזימות החורבן של הרשע יובילו לבסוף למפלתו שלו.
תהלים, פרק ל״ז, פסוק י״ב
זֹמֵ֣ם רָ֭שָׁע לַצַּדִּ֑יק וְחֹרֵ֖ק עָלָ֣יו שִׁנָּֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.