הצלחתם של עושי הרע בעולם הזה היא אשליה זמנית המקדימה את מפלתם, שכן רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ ויאבדו את נחלתם לחלוטין בעת משבר. אֹיְבֵי ה' נמשלים לכִּיקַר כָּרִים, דימוי המתאר את תפארת עשב העמקים שסופו לקמול, או את השומן והחלק המובחר של הכבשים. כשם שפיטום הכבשים במזון רב נועד רק לקרב את שחיטתם, כך השפע של הרשעים מחיש את אובדנם והם נמסים במהירות כחלב הניתך באש. לבסוף הם כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ, כאשר דווקא רכושם וגאוותם משמשים כשומן המעלה עשן ושורף אותם כליל. הכפילות של המילה כָּלוּ מדגישה את עוצמת ההשמדה המוחלטת של הרשעים ושל רכושם גם יחד.
תהלים, פרק ל״ז, פסוק כ׳
כִּ֤י רְשָׁעִ֨ים ׀ יֹאבֵ֗דוּ וְאֹיְבֵ֣י יְ֭הֹוָה כִּיקַ֣ר כָּרִ֑ים כָּל֖וּ בֶעָשָׁ֣ן כָּֽלוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.