תהלים, פרק ל״ז, פסוק א׳

Psalms 37:1Sefaria

לְדָוִ֨ד ׀ אַל־תִּתְחַ֥ר בַּמְּרֵעִ֑ים אַל־תְּ֝קַנֵּ֗א בְּעֹשֵׂ֥י עַוְלָֽה׃

אפילו אנשים בעלי שיעור קומה רוחני כלְדָוִד המלך עלולים לחוש מבוכה אמונית לנוכח הצלחתם של הרשעים בעולם הזה, ולכן מופנית לכל אדם הדרכה כיצד להתמודד עם מציאות זו. ההוראה אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים מזהירה מפני כעס והתמרמרות פנימית על שלוותם של עושי הרע, או לחלופין מפני הניסיון להתחבר אליהם ולהתחרות בהצלחתם. בנוסף, הציווי אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה נועד למנוע את הפיתוי לחקות את מעשיהם המושחתים כדי לזכות בהישגים דומים, שכן עצם התחרות עמם מעוותת את עולמו הפנימי של האדם. כדי להינצל ממכשולים אלו, יש להתרחק מסביבת הרשעים ולזכור שהצלחתם היא זמנית וחסרת ממשות, בניגוד להצלחתו היציבה של הבוטח בה'.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק ל״ו
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.