דוד פונה אל ה' ומבקש מענה לשני רבדי התפילה: המילים הנאמרות בקול והמחשבות הכמוסות שבלב. תחילה הוא מבקש אֲמָרַי הַאֲזִינָה, שה' יטה אוזן ויקבל את הדיבור החיצוני, ולאחר מכן הוא מבקש בִּינָה הֲגִיגִי, בקשה להתבונן ולהבין את הגיון הלב והכוונה הפנימית. פנייה כפולה זו מתארת את מצבי האדם השונים, הן כשהוא מצליח לנסח את צרכיו במילים ברורות והן כשהוא שרוי בצער עמוק ומתפלל מתוך שתיקה. יש הרואים בכך בקשה שה' יקבל את התפילה בזכות הכוונה הטהורה שהייתה בשלב ההכנה אליה, למקרה שאבדה בזמן הדיבור עצמו. השימוש במושגים אנושיים של האזנה והבנה כלפי ה' נועד לבקש שהוא ייעתר לתפילה באופן גלוי וברור לכול.
תהלים, פרק ה׳, פסוק ב׳
אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה ׀ יְהֹוָ֗ה בִּ֣ינָה הֲגִיגִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.